בחינת היתרונות והסיכונים האמיתיים של הנקה בלעדית

מאת אלכסנדריה פישר, דוקטורנטית במכון הפוליטכני רנסלר, החוקרת קהילות מיקרוביאליות סינתטיות. פורסם על ידי

Fed is Best, תורגם בחסות ח.לאב אם. 

כולנו כבר שמענו אינספור פעמים את המַנְטְרָה "הכי טוב להניק". אך מה באמת עומד מאחורי המשפט הזה? אימהות מוצפות במסרים על יתרונות ההנקה, ביניהם אינטליגנציה גבוהה יותר, תחלואה מופחתת וסבירות נמוכה יותר לחלות בסרטן. אך אימהות אינן מקבלות הוכחות מדידות לביסוס היתרונות הללו.  

המאמר "האם המנטרה 'הכי טוב להניק' הינה פישוט יתר?" (Is the "breast is best" mantra an oversimplification?), שפורסם בכתב העת Family Practice ביולי 2018, ביקש לֶאֱמוֹד באופן ביקורתי טענות על יתרונות ההנקה בניסיון להבין אותן לאמיתן. מחברי המאמר טענו כי הוסקו מגוון רחב של מסקנות על סמך דיווחים על יתרונות ההנקה מתוך אותם הנתונים. הם ביקשו לחלץ אילו משתנים באמת הושפעו ואילו לא. במאמר שלעיל המחברים קבעו את המספר הדרוש לטיפול (מד"ט) עבור מספר רב של בעיות בריאותיות, אשר לעיתים קרובות נטען לגביהן כי בכוחה של הנקה למזער אותן.

 

המשמעות של המד"ט היא מספר התינוקות שצריך להניקם על מנת להועיל לתינוק אחד. עלינו להיזהר בבחינת מד"טים כיוון שהם אינם יכולים לספק קביעה סיבתית. דהיינו, לא ניתן להשתמש בהם על מנת להסיק כי "ההנקה מנעה את הזיהום הזה", אלא פשוט נעזרים בהם על מנת לקבוע קשר קוֹרֶלָטִיבִי.

"המשמעות של מד"ט היא מספר התינוקות שצריך להניקם על מנת להועיל לתינוק אחד."

 

כיוון שהמאמר הנ"ל בחן מידע נתון, ידוע כי לעיתים קרובות גורמים מתערבים (גורמים שעשויים להשפיע על התוצאות מחוץ למשתנה הרצוי) לא נלקחו בחשבון. בהינתן כך, ניתן לומר שהמד"טים שנקבעו במחקר זה עלולים להעריך יתר על המידה את הקשר הקורלטיבי האמיתי בין הנקה לתוצאות בריאותיות נלוות.

מהן יתרונות ההנקה?

להלן סיכום המד"טים (מספרים דרושים לטיפול) שנמצאו במחקר זה:

  • יש להניק 2 או 3 תינוקות על מנת למנוע דלקת אוזניים 1 לפני גיל שנתיים. לאחר גיל שנתיים השפעה זו נעלמת.

  • יש להניק 6-7 תינוקות על מנת למנוע זיהום 1 בדרכי הנשימה העליונות

  • יש להניק 25 תינוקות על מנת למנוע זיהום 1 בדרכי הנשימה התחתונות

  • יש להניק 4-30 תינוקות על מנת למנוע זיהום 1 במערכת העיכול בקרב תינוקות עד גיל 12 חודשים (טווח זה גדול בשל אי התאמות בהיקף התחלואה במערכת העיכול, אשר סבורים כי השתנה עקב כניסתו של החיסון נגד נגיף הרוטה - Rotavirus).

  • יש להניק 171 תינוקות על מנת למנוע אשפוז 1 עקב זיהום במערכת העיכול

  • יש להניק 115 תינוקות על מנת למנוע אשפוז 1 עקב זיהום בדרכי הנשימה התחתונות (צוין כי יש סבירות גבוהה להערכת יתר של מספר זה עקב גורמים מתערבים)

  • יש להניק 25 תינוקות על מנת למנוע מקרה 1 של דלקת מעי נמקית בקרב פגים

  • המחקרים שנעשו על תסמונת מוות בעריסה לא התחשבו די הצורך בגורמים מתערבים, אך אפילו עם הערכת היתר הזו הנתונים מצביעים על כך שיש צורך להניק 3,500 תינוקות על מנת למנוע מקרה 1 של מוות בעריסה.

  • יש להניק 12,500 תינוקות על מנת למנוע מקרה 1 של לוקמיה ילדים

מבחינת מחלות אלרגיות, המספרים מסתמכים על מידע שלא עמד בבקרה ראויה ואשר סובל מהטיית פרסום. המחברים מציינים שיתכן ומספרים אלו תקפים אך ורק במקרים בהם קיימת היסטוריה משפחתית של כל אחת מן המחלות. אך, במידה ואנו מקבלים את הנסיבות הללו:

  • יש להניק 76 תינוקות על מנת למנוע מקרה 1 של אסתמה

  • יש להניק 36 תינוקות על מנת למנוע מקרה 1 של אקזמה במהלך השנתיים הראשונות

  • יש להניק 54-70 תינוקות על מנת למנוע מקרה 1 של נזלת אלרגית

המחברים לא מצאו כל הוכחה לכך שהנקה מגנה מפני:

  • אלרגיות מזון

  • בעיות שיניים

  • לחץ דם גבוה

  • סוכרת מסוג 2

  • כולסטרול גבוה

  • גדילה

  • ומוות

 

המחברים הבחינו בעליה קטנה, אך חסרת כל משמעות קלינית, במנת המשכל (IQ), למשך זמן בלתי ידוע, מה שמעיד על כך שהנקה אינה הופכת ילדים לחכמים יותר.

 

מה אנו למדים מהמספרים הללו? מה ניתן להסיק מהם? שמספר התינוקות שנדרש להניק אותם באופן בלעדי על מנת להועיל לתינוק אחד הוא לעיתים קרובות די גבוה, במיוחד כשמתייחסים לטענות המשמעותיות ביותר (מוות בעריסה ולוקמיה). כמו כן, ניתן לומר שחלק ניכר מן מהממצאים הללו מגיע ממחקרים עם בקרה לקויה (כלומר, לא נבחנו משתנים מתערבים) וחסר בסיס ראיתי למספר לא מבוטל של טענות בדבר יתרונות בריאותיות.

מה בנוגע לנזקים?

מחקר זה בחן את מספר התינוקות שנפגעו מהנקה בלעדית. ניתן לראות את סיכום הממצאים הללו בהמשך הכתבה. המספר הדרוש לפגיעה (מד"פ) אומר לנו את מספר התינוקות שצריך להניקם על מנת שתינוק אחד ייפגע.

 

  • נמצא כי הסבירות לאשפוז מחדש בבית חולים גבוהה פי 2 בקרב פגים מאוחרים (34-36 שבועות), הסובלים מסיבוכי הנקה בלעדית עקב צריכת חלב בלתי מספקת, בהשוואה למקביליהם, שניזונו מתחליפי חלב.

 

באשר לתינוקות שנולדו בזמן, "סביר להניח שהנקה בלעדית בעת השחרור מבית החולים הוא גורם הסיכון הגדול ביותר לאשפוז מחדש של ילודים". האשפוזים החוזרים הללו נגרמים כתוצאה מהיפרבילירובין, התייבשות, היפונתרמיה והיפרגליקמיה, בשל צריכה בלתי מספקת של חלב אם.

  • עבור כל 77 תינוקות יונקים, 1 מאושפז מחדש בבית החולים עקב היפרבילירובין, התייבשות, היפונתרמיה או אובדן משקל.

  • עבור כל 13 תינוקות יונקים, 1 מאבד יותר מ-10% ממשקל גופו. מספרים אלו משמעותיים כיוון שהם ממחישים כי הנקה בלעדית מלווה בסיכונים, דבר אשר לא נאמר לאימהות.

 

לאחר מכן המחברים דנים במקור של הנתונים הללו. המחקרים לרוב מאד מוגבלים, כאשר רוב מוחלט של הגבלות אלו נוטה להעריך יתר על המידה את היתרונות של הנקה. כיוון ששיעורי ההנקה מושפעים מאד מרמות סוציו-אקונומיות, גזע ורמות השכלה, אשר לכולן קשר הדוק לתוצאות בריאותיות  טוב יותר בטווח הארוך והקצר, ניתן להסיק שכל מחקר שאינו מבצע בקרה על גורמים מתערבים כגון אלו, יעריך יתר על המידה את היתרונות הנטענות. בנוסף, מחקרים אלו מבוססים אך ורק על תצפיות. מכאן שלא ניתן לקבוע סיבתיות והמחקרים עלולים לסבול מהטיית בחירה או הטיית זיכרון, מה שמגביל את תוקף הנתונים הנאספים ואת המסקנות שמסיקים מהם.  

 

"סביר להניח שהנקה בלעדית בעת השחרור מבית החולים הוא גורם הסיכון הגדול ביותר לאשפוז מחדש של ילודים".

 

לבסוף, דנים במאמר בסיכונים הכרוכים בהנקה. המחברים מציינים כי קיים מידע מועט התומך בנזקי ההנקה, על אף שתוצאות נזקים אלו אכן עולות מכמות הנתונים הקטנה שבידינו. סיכונים אלו כוללים אשפוז מחדש בבית החולים עקב:

  • תת הזנה והתייבשות

  • קריסה פתאומית ובלתי צפויה לאחר לידה (חניקה בשוגג) מסידורי שינה מסוכנים (דהיינו, שינה משותפת במהלך ההנקה)

  • איסור שימוש במוצץ בהינתן ונמצא קשר קורלטיבי בין השימוש במוצץ לבין שיעורים נמוכים יותר של מוות בעריסה, עם מד"ט של 2733 תינוקות המשתמשים במוצץ לפני השינה על מנת למנוע מקרה 1 של מוות בעריסה. מכאן שהשימוש במוצץ הוא אמצעי מניעתי אפקטיבי יותר מאשר הנקה.

  • המחיר הנפשי שנגבה מנשים נוכח המתח והחרדה שהן חשות סביב ההנקה, כמו גם תחושות האשם במידה ואינן מצליחות להניק.

 

אם כן, האם הכי טוב להניק? נראה שהמחקר הנ"ל מצביע על כך שגלומים בבחירה הפשוטה, לכאורה, "בין אפשרות אחת לשנייה", הרבה יותר ניואנסים. המחברים קוראים לבחינה הרבה יותר קפדנית של הסיכונים הכרוכים בהנקה כמו גם מעבר משיח על היתרונות המופרזים של הנקה לשיח על הדרך המיטיבה ביותר עם כל צמד ספציפי של אם ותינוק, בהתאם לנסיבותיהם האישיות.

אלכסנדריה פישר הינה מועמדת לדוקטורט במכון הפוליטכני רנסלר, החוקרת קהילות מיקרוביאל סינתטיות. היא בעלת תואר ראשון בהנדסה כימית וביולוגית מבית הספר למכרות בקולורדו. אלכסנדריה הכירה את קרן Fed is Best (הכי טוב להזין) כאשר התקשתה להניק את ביתה. בקרן נודע לה כי מעריכים יתר על המידה הרבה מן היתרונות שבהנקה ומשם היא הצטרפה לצוות המייעץ. בתור מדענית, היא להוטה לשתף את הציבור הרחב בידע מדעי בצורה נגישה ומדויקת. היא משתמשת בהכשרה המדעית שלה על מנת לֶאֱמוֹד את החוזקות והחולשות של מחקר עדכני על הזנת תינוקות, תוך שהיא עוזרת להפריך מידע מוטעה שבדרך כלל מופץ במהלך שיח סביב הנקה.

JOIN US

  • Facebook
  • YouTube
  • Instagram